התחלתי לעשן בגיל 17-18 בהתחלה עישון חברתי והרבה דאווין, גדלתי בבית של מעשנים כך שהעשן, הריחות וכל מה שמסביב היו חלק ממני.
אחרי כעשר שנות עישון ואני כבר אבא התחלתי את סגת הפסקת העישון.
רק כדי להבהיר זה נמשך עוד עשרים שנה עד שהפסקתי.
אני מניח שאין שיטה בעולם המערבי שלא ניסיתי.
אמנה כמה מהן למיטב זכרוני ואתחיל בהכי רפואית שהיית באותם זמנים הלא היא שיטת הזנדקס תרופה שאמורה להשפיע ולגמול. הטיפול כלל קבלת רכוז חומר בהזרקה ואז שלושה ימים של סמום כללי. אחרי ההזרקה רעייתי לקחה אותי מבלינסון שם קיבלתי את הסם ולמעשה הייתי מנוטרל במהלך שלושה ימים. התהליך הזה החזיק מעמד שבועיים בהם לא עישנתי.
ואז.... ההילרים, ניסיתי לעיסת עץ, עברתי טיפול באבנים ונדמה לי שניסיתי כל שיטה ששמעתי עליה.
ואז… קראתי את הספר של הלן קאר על הפסקת עישון. אני חייב להודות שלא הפסקתי לעשן בעקבות הקריאה (הפסקה של כמה שבועות) אבל הבנתי.
הבנתי שאני אוהב את העישון יותר מאשר את הקרובים אליי, יותר מאשר את עצמי.
התחלתי להבין גם שאני מסריח ולא נעים להיות בסביבתי.
בעיקר הבנתי שאני נרקומן של ניקוטין ואני פשוט מכור.
עברו עוד כמה שנים שאני כבר בהבנה על כמה אני פתטי ומסוכן לעצמי ובעיקר לסביבה הקרובה אליי ולא הצלחתי להפסיק. תיסכול מטורף!
במהלך השנים האלה עבדתי בחול וטסתי כל שבוע לאירופה וחזרה.
הגעלתי את עצמי כיצד ינקתי את השאיפה האחרונה לפני העליה למטוס ואת הטירוף לצאת משדה התעופה כדי לינוק את הסם הנוראי והמתוק הזה. עמדתי במינוס 20 מעלות ובמקום לקחת מונית עמדתי ועישנתי.
מ ז ע ז ע עישנתי כבר 60 סיגריות ביום כן שישים!
באחת ממה שאנחנו מכנים היום התלקחויות הציע לי רופאת המשפחה להצטרף לתוכנית חדשנית של הכללית להפסקת עישון. היא הציע לי לפגוש רופא צעיר שהוביל את התכנית.
נפגשתי ונדלקתי! התכנית היית מבוססת על תמיכה יומיומית ע״י חומר כתוב או באינטרנט זה בצד הרגשי של ההתמכרות והפסקה הדרגתית של העישון בתמיכת תרופה, עבורי תרופת הפלא צ׳מפקס.
היה קשה, הרבה פחות מבעבר, עם המון תובנות ברקע (הנזקים והמחירים) אבל התמיכה + תרגילי ה נ ש י מ ה שלתדהמתי הורידו את הצורך לקחת את הסיגריה הבאה והקלו עליי מאוד.
אני נקי כבר כעשר שנים. זה לא שאין לי חשק לעיתים לקחת סיגריה אבל ממש לא בעוצמה והנשימה הנכונה שעוצרת את הצורך פועלת היטב.
אני אוהב לשתות בירה. ככ חששתי מה יהיה, האם הבירה תדחוף אותי לסיגריה הבאה?
האם טעם הבירה לא יהיה כשהיה? לא חברים, הכל בסדר! אפשר להנות מארוחה נפלאה, ממשקה מצוין ובלי הרעל הנוראי והמסריח הזה.
לסיום סרחון הסיגריה. לאחר שהפסקתי לעשן נשבעתי שאני לא אומר לשום מעשן שום דבר. אכן אני לא אומר.
אבל…. יום אחד זמן לא רב אחרי שהפסקתי הלכתי ברחוב קטן בפריז בצד השני עבר מישהו ועישן. זה היה מסריח ונורא מגעיל והמחשבות שעברו לי בראש הן:
איך אני העברתי את כל אהוביי את סגת הסרחון הדוחה הזה ?
אנא, תפסיקו לעשן זה סם ממכר מאוד אני יודע אבל תחושת השחרור, ירידת כמות הליחה ובעיקר הקרובים לכם מגיע להם יותר וגם לכם לגוף שלכם מגיע יותר.
לרשותכם עומד קו יועצים לגמילה מעישון של משרד הבריאות * 6800 . לרשותכם מומחים שיסייעו לכם ב"מפגש" אישי בטלפון בכלים מגוונים ללא תמורה.
Hozzászólások